פס"ד בערעור על החלטת רשמת הוצל"פ בענין סמכות לקביעת תנאים להעברת בקשה לבימ"ש למשפחה

1.         המערער הגיש ערעור  על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ סיגלית גץ אופיר (להלן: "הרשמת") מיום 4.11.13, לפיה הורתה לו להמשיך ולשלם סך של 1,000 ש"ח מדי חודש, למשך 6 חודשים, על מנת "להוכיח רצינות", וכתנאי לדיון בבקשתו להעברת עניינו  לביהמ"ש למשפחה, לפריסת חוב מזונות עבר לתשלומים. כל זאת לאחר שקבעה בהחלטה קודמת מיום 22.10.13, לתשלום 3,000 ש"ח "כתנאי לדיון בבקשתו". (להלן: "ההחלטה").

2.         תיק ההוצל"פ נשוא הערעור נפתח ע"י המשיבה, לגביית חוב מזונות עבר, עבור שני קטינים (שבינתיים בגרו), בהתאם לפס"ד מיום 26.3.09 ,בו נקבעו מזונות כל קטין ע"ס 750 ש"ח. המערער היה נתון בהליכי פש"ר מיום 28.7.08, שהסתיימו בהפטר ביום 3.3.11 למעט חוב המזונות. במהלך השנים לא התנהלו הליכי גבייה בתיק המזונות ולא הוגשה בקשה לקציבת המזונות בפש"ר. חוב מזונות עבר עומד על סך של כ-64,000 ש"ח.

טענות המערער

3.         עם קבלת ההפטר, פנה להסדר חוב המזונות וביקש כי התיק יועבר לביהמ"ש למשפחה לפריסת החוב.  בהחלטת הרשמת מיום 14.10.12 נקבע ,כי תנאי לדיון  בבקשה ,על המערער להפקיד 600 ש"ח ע"ח חוב פיגורים, לצד המשך תשלום 600 ש"ח למשך 7 חודשים לחיוב השוטף.

            לטענתו, לא הבין נכונה את ההחלטה ובעקבות זאת ניתנה החלטה נוספת ביום 14.10.12 לתשלום 1,200 ש"ח לחודש.  לא יכול היה לשלם הסכום וניסה להגיע להבנות עם המשיבה. בינתיים הוצאו נגדו פקודות מאסר. המערער פנה לרשמת בבקשה לביטול פקודת המאסר ובקשה חוזרת להעברת עניינו לביהמ"ש לפריסת החוב לתשלומים. ביום 22.10.13 ניתנה החלטת הרשמת לתשלום 3,000 ש"ח במזומן, הגשת כתב ויתור סודיות ובקשה למתן צו תשלומים לבחינת יכולתו הכלכלית. לאחר ששילם את הסכום האמור , מילא שאלון וחתם על ויתור סודיות, הגיש בקשה למתן החלטה בבקשה להעברת העניין לביהמ"ש למשפחה לפריסת חוב עבר, או אז התקבלה ההחלטה נשוא הערעור דנן.

4.         לאחר שעמד בתשלום הסכום של 3,000ש"ח ,שנקבע בהחלטה מיום 22.10.13 ,טעתה הרשמת משהוסיפה תנאים חדשים ללא  נימוקים להטלתם. לטענתו, החוק אינו מציב תנאים לדיון בבקשתו. לרשם ההוצל"פ אין שקול דעת אם לדון בבקשה. מודה כי לא ערער על ההחלטה, אולם נוכח התנאים הנוספים, סלולה הדרך לערעור. לטענתו, זכותו שבקשתו תידון, ללא העמדת תנאים אלה או אחרים. המדובר בסכום שאינו סביר, שכן אם היה ברשותו 1,000 ש"ח לחודש, היה מגיע להסכמות עם המשיבה. המדובר בכמעט מחצית מהכנסתו העומדת על סך 2,200 ש"ח. מציין כי לא יוכל להתקיים עם סך של 1,200 ש"ח לחודש. מבקש לשלם 400 ש"ח לחודש עד סילוק החובות. המערער הוסיף בעיקרי טיעון שהגיש כי מדובר במזונות עבר לאחר שהקטינים בגרו.

טענות המשיבה

5.         המשיבה אם לארבעה ילדים, מתקיימת מקצבת נכות בסך 2,500 ש"ח. נטל גידול הילדים הוטל על כתפיה נוכח סכום המזונות הנמוך. המערער לא עמד בתשלום מזונות לא בשיעור של  450 ש"ח  לחודש, שנקבעו ביום 1.3.99 ולא במזונות שנקבעו בפסה"ד מיום 26.3.09 בסך 750 ש"ח לילד. חוב המזונות עומד על סך של 63,902.54 ש"ח נכון ליום 29.1.14. המערער פועל בחוסר תו"ל. פעלה בהוצל"פ נגד המערער. המערער שילם 600 ש"ח בלבד בתשלומים בודדים ולא עמד בהחלטה לשלם 600 ש"ח חוב פיגורים, בנוסף לתשלום חודשי בסך 600 ש"ח. המערער מיוצג ע"י עו"ד ולא ייתכן שלא הבין את משמעות ההחלטה. למערער ניתנה הזדמנות נוספת ובחר להמציא מסמכים בחסר. המערער מתחמק מאחריותו לשאת בתשלומי המזונות משך שנים וצובר חוב בלתי מבוטל בתיק. מבקשת לדחות את הערעור .

דיון

6.         השאלה העומדת במוקד הערעור הינה: האם נפל פגם בהחלטת הרשמת מיום 4.11.13, לפיה בקשת המערער להעברת בקשתו לביהמ"ש למשפחה לדיון בפריסת חוב עבר לתשלומים תידון, רק  לאחר שיעמוד בתשלום 1,000 ש"ח נוספים, במשך 6 חודשים, שיהוו תשלום ע"ח חוב מזונות עבר, לאחר שבהחלטה קודמת ביום 22.10.13 נקבע תשלום של 3,000 ש"ח.

כן עורר המערער את שאלת הסמכות בעצם העמדת תנאים לדיון בבקשה.

המסגרת הנורמטיבית

סמכות רשם ההוצל"פ

7.         סמכות רשם ההוצל"פ להפנות חייב לביהמ"ש למשפחה לפריסת חוב מזונות לשיעורים מצויה  בסעיפים 69 (ד) ו- (ה)  לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 :

                   "(ד)           נקבעו שיעורים בפסק הדין, יכול רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו.

                   (ה)            הוראות סעיף קטן (ד) יחולו, בשינויים המחויבים, על מזונות שנפסקו בשל תקופה שקדמה למתן פסק הדין או על תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי פרעון במועד, והכל מטעמים מיוחדים שיירשמו."

            ברע"א 4905/98  גמזו נ' ישעיהו פ"ד נה(3) 360 קובע השופט ברק :

                   "כדי לסייע לחייב במזונות - וכדי למנוע הפליה בין חייב שפסק-הדין קבע שיעורים לתשלום תשלומי המזונות שהצטברו בשל אי-פירעון במועד, לבין חייב שפסק-הדין בעניינו לא קבע שיעורים לתשלום מזונות העבר - מן הראוי הוא לפרש את סעיף 69(ה) לחוק ההוצאה לפועל, באופן שישתרע על כל סוגי פסקי-הדין (בין אלה שנקבעה בהם הוראה לתשלום לשיעורים ובין אלה שלא נקבעה בהם הוראה כאמור)."

כאמור בעניינו עלתה השאלה, האם רשם ההוצל"פ יכול להתנות את עצם הדיון בבקשה בתשלומי חוב מזונות? ובמקרה דנן ,כיצד יש לפרש את החלטות הרשמת מיום 4.11.13 על רקע  ההחלטה מיום 22.10.13. האם היה בה כדי לשנות מהתנאים שהציבה  למערער על מנת לדון בבקשה לגופה.